1. |
לילה חם
03:49
|
|||
דאגות ישנות לידי במיטה,
והפחדים מונחים על המדף.
אף אחד לא יזוז, אף אחד לא יברח,
לילה חם, זיעה קרה ואנ׳לא נרדם.
שאלות שלא מקבלות תשובה,
יהפכו במהרה אובססיה.
אהבות שלא מקבלות אהבה,
ישכבו במגירה.
אין אויר, אין אויר,
מחשבות שרצות, מזיזות את הגוף
אין אויר,
מחשבות שעפות...
בעיניים פקוחות, מנסה להרפות.
כל הלילה הזה, חלום מטושטש,
יושב על גבול המציאות והדמיון.
המצפון מסתכל בשעון הנחרץ.
המחוג לי אומר - בוקר טוב, אני רץ...
אין אויר, אין אויר,
מחשבות שרצות, מזיזות את הגוף
אין אויר,
מחשבות שעפות...
|
||||
2. |
סדר היום
04:18
|
|||
יותר מזה לדעת, הופך מסוכן.
וגם אתה יודע, שאין מה לומר,
הרבה יותר מזה.
עובר לסדר היום, הכל במקום
הגעת לאן שהגעת, מה עכשיו?
הפחד מכישלון, הורג במקום,
כנוע מול חובות ההיגיון.
יותר מזה לדעת, תהיה פחות מוגן.
ורק אתה בחרת,
להתעלם מהזמן, להעלם.
עובר לסדר היום, הכל במקום,
הגעת לאן שהגעת, מה עכשיו?
הפחד מכשלון, הורג במקום,
כנוע מול חובות ההיגיון.
|
||||
3. |
פנים
03:52
|
|||
אנשים נטולי פנים,
מתחבאים בתוך הבניינים.
נרדמים וקמים בלי פנים.
אנשים נטולי שמות,
נולדים עם ספר הוראות.
בימים, בלילות, מבצעים פעולות.
אנשים נטולי פנים,
אוהבים להיות בעניינים.
קונים, מוכרים, בונים והורסים.
עוד יום רגיל שוב עובר על העיר,
בין חדשות לבין מזג אויר.
מול המסך מחפשים מציאות,
ומסכמים העיקר הבריאות.
אנשים נטולי פנים,
מתחתנים, רבים ומתגרשים.
מולדים ילדים קטנים,
בלי פנים.
|
||||
4. |
מרשם
04:26
|
|||
קיבלתי מרשם,
של כמה כדורים להרגשה טובה,
כדי לשכוח,
מקשיי היום יום שלי,
מהפחדים, הדאגות, החרדה,
כדי לשמוח.
קיבלתי מרשם
כדי שאוכל סוף סוף לישון כמו בן אדם
כדי לשכוח,
מאותם סיוטים חוזרים
או לפחות לחיות למרות נוכחותם,
כדי לשכוח,
שאנ'לא במקום שלי, שאני ריק.
טוב לי ואני קורן עכשיו
טוב לי ואני פורה עכשיו
הנה אני משתנה
אז מה השתנה?
אני שואל ואין תשובה לשאלה
לא בכוח..
"שינויים הם דבר שולי"
אומר בביטחון המטפל שלי,
"לא בכוח.."
מרותק למקום,
והוא נועץ.
טוב לי ואני קורן עכשיו
טוב לי ואני פורה עכשיו
הנה אני משתנה
איך פתאום הכול נגלה אל מול עיני,
כל שגיאותיי חוזרות אלי,
איך הכול חוזר אלי.
הנה אני משתנה עכשיו
הנה אני מתמלא עכשיו
|
||||
5. |
כשזה טוב
04:33
|
|||
ברור מיום ליום,
שאיך שלא תהפוך את זה,
תמשיך לנשום את האוויר הזה,
עמוק לריאות.
והפחד הכי גדול,
שמה שלא תעשה עם זה,
תמיד תהיה הטיפוס הזה,
ששונא לאהוב.
כשזה טוב,
אעצום את עיני וארגיש,
כמה קל פתאום להתחיל לנשום.
וזה טוב,
להבין זה הרגע,
ואני מתעורר ליום,
בו יש לי מקום.
ברור מיום ליום,
שאיך שלא תהפוך את זה,
תמיד תישאר הטיפוס הזה,
ששונא לאהוב.
כשזה טוב,
אעצום את עיניי וארגיש,
כמה קל פתאום,
להתחיל לנשום.
וזה טוב,
להבין, זה הרגע,
שאני מתעורר ליום,
בו יש לי מקום.
|
||||
6. |
||||
עוד ארוכה,
הדרך אל האושר.
רצופה היא מכשולים רבים.
עת לחייך,
לשמוח גם לדמוע,
אך מה יפים, יפים הם החיים.
זה הזמן לסלוח,
לוותר לשכוח,
גם אם זה קשה,
שנינו יחד את הכול עוד נשנה.
לא צריך לברוח,
את האמת למרוח,
שנינו יחד נשנה את העולם.
את שתי עיניי,
נושא אני למעלה,
מבקש תשובות לשאלות.
אין מענה,
ואיש גם לא יודע,
האם בסוף הדרך נפגש.
זה הזמן לסלוח,
לוותר לשכוח,
גם אם זה קשה,
שנינו יחד את הכול עוד נשנה.
לא צריך לברוח,
את האמת למרוח,
שנינו יחד נשנה את העולם.
|
Yonatan Ferrera Israel
"מוסיקה שקטה ואקוסטית, שבחלקה מושפעת מהעולם הקלאסי ובחלקה ממוסיקה קלה. כלים חיים כמעט ללא חשמל."
כך מגדיר יונתן
פררה (כותב, מלחין ומעבד) את היצירה שלו. ובאמת בהאזנה ראשונה תשומת הלב מוענקת קודם כל לגוון הקול הכן ולסאונד ה'נקי' של הבחור המוכשר הזה. בהמשך כמובן, מתחוורת התמונה הגדולה שמשקפת גם טקסטים חריפים ומלודיות מורכבות העטופים בהפקה האלגנטית שהכתיב איל ישי ולהדרכתו וייעוצו המוסיקלי של משה לוי.
... more
Streaming and Download help
If you like Yonatan Ferrera, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp